<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת כי תשא</h1>
<h2>דף לח.</h2>
פסל לך [שמות ל"ד]. פי' הפסולת יהא שלך ומזה נתעשר משה רבינו כי היו מסנפירין כדפרי'.
ויאמר ה' אל משה כתב לך [שמות ל"ד]. הג"ה. ותימא לי כתיב פסל לך וכתבתי על הלוחות וכן משמע שהקדוש כתב, [וכתיב] כתוב לך את הדברים האלה משמע שמשה כתב, ע"כ.
ויתן אל משה ככלותו. לכך סמך פרשה זו לפרשת שבת, משום תורה שנתנה מתנה שנ' ויתן אל משה וגו' ואומר (במדבר כ"א י"ח) וממדבר מתנה, שבת מתנה שנ' (שמות ט"ז כ"ט) ראו כי ד' נתן לכם השבת. חכמה מתנה שנ' (משלי ב' ו') ה' יתן חכמה, ואומר (משלי ד' ב') כי לקח טוב נתתי לכם וכו', ונתת אל הארון את העדות. והתורה נתנה בשבת, ותורה נקראת כלה שנ' ככלתו כתיב ושבת נקראת כלה שנ' בואי כלה. [ומס'] שבת כ"ד פרקים וכ"ד תיבות בפסוק (שמות ט"ז כ"ט) ראו כי ד' וגו'. וכ"ד ספרים בתורה וכ"ד תכשיטין בכלה האמורים בישעי' (ס"א ל"ב). וזהו (בראשית ב' כ"ב) ויב(י)אה אל האדם, (שם כ"ד ס"ז) ויב(י)אה יצחק האהלה חסר, בגמטריא כ"ד תכשיטין שקישט הכלה. ד"א ככלתו חסר כתיב, אסור לת"ח להורות הלכה לציבור עד שיהיו דברי תורה עריבים על שומעיה, ככלה העריבה על בעלה. ד"א ככלה הצנועה, כך ת"ח צריך להיות צנוע וממולא במעשים טובים.
<h2>דף לט:</h2>
והלוחות מעשה אלהים המה [שמות ל"ב]. פי' מששת ימי בראשית, ואש שחורה ע"ג אש לבנה היתה תורה כתובה אלפים שנה קודם [שנברא העולם]. (שנאמר) והמכתב מכתב אלהים הוא. ואותן האותיות של אש היו חרותין משני עבריהן על הלוחות שהיו של סנפירינון.
